⇐ חרדה בעבודה ודיכאון עולים לכלכלה העולמית כטריליון דולר כתוצאה מאובדן פרודוקטיביות.
⇐ על פי הערכות, מיליון עובדים בארה"ב נעדרים מהעבודה בשל חרדה בעבודה ולחץ.
⇐ 83% מהעובדים בארצות הברית אומרים שהם סובלים מלחץ יומיומי הקשור לעבודתם.
⇐ 76% מהעובדים בארצות הברית אומרים שלחץ במקום עבודתם משפיע על מערכות היחסים האישיות שלהם.
⇐ לחץ וחרדה הקשורים לעבודה עולים לארצות הברית 190 מיליארד דולר בעלויות בריאות שנתיות.
⇐ רמות מוגברות של מתח, חרדה ולחץ בעבודה נקשרו לשיעור מוגבר של התקפי לב, יתר לחץ דם והפרעות בריאותיות נוספות.
יונתן פייטרה, מנכ"ל Geart Place To work ישראל: "חרדה בעבודה היא הרבה מעבר ל"בלוז של יום ראשון", אותו רבים ורבות מאיתנו חווינו לפחות פעם אחת בחיינו אם לא יותר. חרדה בעבודה מלווה בתחושות של אימה מתמדת בכל פעם שבודקים אימייל, דפיקות לב מואצות כאשר חוששים מהחמצת דד-ליין, חוסר יכולת להירדם בלילות בשל שחזור חוזר ונשנה של שיחות עם קולגות או דאגה שמא ההישגים שהעובד השיג עד כה הם חד פעמיים ולא ירחק היום שבו הוא יחשף כמתחזה."
מהי חרדה בעבודה? ואיך מזהים חרדה מעבודה?
חרדה בעבודה היא תחושה מתמשכת של אי נוחות, חשש או אימה הקשורים לעבודה. היא יותר מסתם לחץ. זוהי תחושה מתפשטת של הצפה שיכולה לחלחל לכל היבט של יום העבודה, היא מעיקה וניתן להמשיל אותה לניסיון לרוץ מרתון עם משקולת על הקרסול.
ניתן לזהות חרדה בעבודה כאשר התסמינים הנפוצים מופיעים:
תסמינים פיזיים: קושי להתרכז, אי שקט, עייפות, נדודי שינה, מתח שרירים, בעיות עיכול, כאבי ראש.
תסמינים רגשיים: מצבי רוח משתנים, עצבנות, תחושת הצפה, פחד מכישלון, תחושה שאובדן מתקרב.
תסמינים התנהגותיים: דחיינות, הימנעות ממשימות, בדיקות חוזרות ונשנות מוגזמות, קושי בקבלת החלטות, העדרות מהעבודה.
"החרדה מעבודה הפכה את רשימת המטלות שלי לסיוט שלא נגמר. החלו לי כאבי ראש, הרגשתי שאני טובעת במשימות, בלי חבל הצלה באופק". – רחל, מומחית שיווק.
"הייתי מתאמן על מצגות במשך שעות שוב ושוב ושוב, משוכנע שאשכח נקודות מכריעות בעת הצגת המצגת להנהלה. זה היה מתיש, והביטחון הפסיכולוגי בעבודתי נפגע". – דוד, מנהל מכירות.
לפי ארגון הבריאות העולמי: "לחץ כרוני במקום עבודה שלא מנוהל כהלכה מביא לתופעה של שחיקת עובדים, תסמונת המשפיעה על למעלה מ-20% מהעובדים ברחבי העולם".
חרדה בעבודה יכולה ללבוש צורות שונות ופנים רבות ולבוא לידי ביטוי אצל כל עובד ועובדת באופן מעט שונה. אך הסיבות לחרדה בעבודה די דומות ובסך הכול משותפות לכלל העובדים והעובדות.
הכירו את הסיבות הנפוצות לחרדה בעבודה ומעבודה
מקום העבודה המודרני הוא כור היתוך של חדשנות, שאפתנות ותחרות וכר גידול נוח להתפתחות של מתח, לחץ וחרדה. מכלול של גורמים ארגוניים, אינדיוודואליים וסביביתיים יכולים לחולל מצוקה פסיכולוגית בקרב עובדים.
בין הסיבות המרכזיות לחרדה מעבודה ניתן לציין את הבאות:
גורמים ארגוניים לחדרה בעבודה:
העדר ביטחון תעסוקתי – כאשר עובדים חוששים למשרה שלהם, למשל כאשר יש גלי פיטורין, כאשר יש שינוייום ארגוניים תכופים (מיזוגים ורכישות), כאשר עובדים מתמודדים עם אי ודאות ופחד מן הלא נודע – הם צפויים לפתח חרדה מעבודה. חוסר ביטחון תעסוקתי יכול להיות ניזון גם ממיתון כלכלי או מההתקדמות המהירה של טכנולוגיה, ולטפח אקלים של פחד וחוסר ודאות.
תרבות רעילה – גם תרבות ארגונית משפיעה על רווחתם של העובדים ועל רמות החרדה שלהם. אם התרבות במקום העבודה מאופיינת בבריונות, בהטרדה, בהעדר תמיכה, בנקמנות ובהתעמרות, קיים סיכוי גדול שהעובדים יפתחו חרדה ממקום העבודה.
חוסר שליטה – חרדה, כל חרדה, נקשרת פעמים רבות בתחושה קשה של העדר שליטה. תחושת חוסר אונים ושליטה מוגבלת בלוח הזמנים, במשימות ובסביבת העבודה מטפחים חרדה מעבודה.
העדר איזון עבודה-חיים – קושי ללהטט בין מטלות העבודה לבין המחויבויות האישיות לבית וטשטוש גבולות בין העבודה לבין חיים האישיים עלולים להוביל להתפתחות של חרדה.
תקשורת גרועה, בעיקר עם ההנהלה – ציפיות לא ברורות, משאבים בלתי מספקים, העדר תמיכה, אי הכרה בהישגי העובדים, תקשורת לקויה בין העובדים להנהלה, עומסי עבודה, חוסר גיבוי לעובדים כל אלו הם כר פורה להתפתחות של חרדה מעבודה.
שחיקה ועומס בעבודה – מקומות עבודה רבים דורשים מהעובדים לעשות יותר בפחות. מתן אחריות מוגזמת, דד-ליינים צפופים ודוחקים, יעדים בעבודה שאינה ריאליים, העדר תמיכה חברתית ומנהלים תובעניים יכולים להוביל להתפתחות של חוסר ביטחון בעבודה, לחץ ושחיקה ולגרום לחרדה מעבודה. שחיקה אינה תחושה רגעית של עומס יתר או עייפות חולפת. זהו מצב מתמשך הכולל תסמינים הדומים מאוד לחרדה, ביניהם: עייפות, עצבנות, חוסר אונים. השחיקה גורמת לחרדה ומחמירה אותה. היא מגבירה את חוסר התקווה, את החשש לקריירה, את הספק העצמי. היא מעצימה את חרדת הביצועים ויוצרת מעגל קסמים שקשה לשבור אותו.
אנו ב-Great Place To Work מיפינו את הגורמים הארגוניים המרכזיים המחוללים שחיקה, סטרס וחרדה בעבודה בקרב מאות אלפי עובדים בארגונים בכל רחבי העולם, וסקר העובדים שלנו עוזר לארגונים לזהות מצוקה נפשית בקרב עובדים בעזרת 9 היגדים ומתווה את הדרכים לטיפול במצוקה זו. כך למשל, גילינו שבארגונים הנמנים עם רשימת החברות הטובות ביותר לעבוד בהן רק 16% מהעובדים מדווחים על שחיקה, לעומת 27% מהעובדים שחווים שחיקה בחברות המאופיינות בתרבות אמון נמוכה.
גורמים אישיותיים לחרדה מעבודה:
לצד גורמים ארגוניים, גם מאפיינים אישיים תורמים ללחץ וחרדה בעבודה. תכונות אישיות כגון: נירוטיות, דימוי עצמי נמוך, פרפקציוניזם קיצוני, רגישות יתר או היסטוריה של טראומה מאיצים התפתחות של חרדה בעבודה.
גורמים סביבתיים לחרדה בעבודה:
בנוסף, גם לסביבת העבודה הפיזית יש השפעה על רמות החרדה של העובדים: ארגונומיה לקויה, תאורה לא מספקת, רעש חריג ומתמשך, צפיפות, זיהום אוויר יכולים גם הם לגרום לאי נוחות גופנית ולעייפות נפשית.
ההשלכות המטרידות של חרדה בעבודה
חרדה בעבודה עלולה לשחוק את בריאותם הנפשית של העובדים, להוביל למצבים של דיכאון, מצוקה ונדודי שינה. אלו יכולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי של העובדים, להפחית את יכולת פתרון הבעיות ולהפריע ליצירתיות. יכולות החיוניות לביצוע יעיל של משימות בעבודה.
יונתן פייטרה, מנכ"ל Geart Place To Work ישראל מוסיף: "חרדה בעבודה משפיעה על יחסים בינאישיים. עובדים מוכי חרדה עלולים להפוך למסוגרים יותר, עצבניים יותר וליצור אווירה רעילה השוחקת את האמון, המורל, הלכידות, האחווה ואת שיתוף פעולה.
בתמונה: יונתן פייטרה, בעלי Great Place To Work ישראל
יתרה מכך, האופי המדבק של החרדה יכול להתפשט וליצור אפקט דומינו בכל הארגון.
פרודוקטיביות ארגוניות היא נפגע נוסף של חרדה בעבודה. עובדים הסובלים מחרדה חווים ירידה במיקוד, באנרגיה, בריכוז. חדשנות ויצירתיות מתעכבים כי העובדים עוסקים בהימנעות מטעויות במקום לחקור רעיונות חדשים."
יש גם השלכות כלכליות לחרדה בעבודה. היעדרויות עובדים עקב מחלות, תחלופת עובדים עקב שחיקה, חוסר יכולת לשמר עובדים מוכשרים, עלויות גיוס גבוהות של עובדים חדשים, ירידה בפריון – כל אלו משפיעים על הריווחיות של חברות ופוגמים בחוסן של ארגונים וביכולתן של חברות להגיב במהירות לשינויים.
כך מורידים את רמת החרדה בעבודה
ייתכן שלא תוכלו להעלים כליל את כל החרדה במקום העבודה, אך ישנם צעדים מוכחים שניתן לנקוט בהם כדי ליצור מקום עבודה הרבה יותר בריא, מכיל וטוב עבור העובדים:
- אפשרו אוטונומיה: ממחקר שנערך בשוודיה וסקר 8,500 עובדי צווארון לבן עולה כי רמה גבוה יותר של שליטה מקטינה את רמות החרדה בעבודה. המחקר גילה שכאשר המעסיקים נתנו יותר אוטונומיה העובדים סבלו מרמות נמוכות של תסמיני מחלה, נעדרו בתדירות נמוכה יותר וחוו פחות דיכאון.
ב-Great Place To Work גילינו כי בקרב עובדים שחוקים יש סבירות הגבוהה פי 3 לחוות ניהול מיקרו במקום העבודה.
טיפ: תנו לעובדים חופש, הקטינו מיקרו-ניהול, הנהיגו סידורי עבודה גמישים, אפשרו לעבודה מרחוק, תנו לעובדים יותר שליטה על לוחות הזמנים, הקפידו על האצלת סמכויות – כדי שהעובדים ירגישו שליטה רבה יותר בעבודתם.
- צרו חיבורים אישיים בין העובדים לבין ההנהלה: התעניינות אמיתית וכנה של מנהלים בעובדיהם, הכרה אישית העובדים, קשב לצרכים הפסיכולוגיים של העובדים וראיית העובדים כאנשים ולא רק כעובדים ויצירת מערכת יחסים אינטימית מורידים את רמות החרדה בעבודה.
ב-Great Place To Work גילינו כי בקרב עובדים שחוקים יש סבירות הגבוהה פי 2.4 להרגיש בורג קטן ולא בן-אדם.
הולי פטרוף, סגנית נשיא בכירה לחשבונות אסטרטגיים גלובליים ב-Great Place To Work אומרת: "לכל מנהיג ומנהל יש את היכולת ליצור מערכת יחסים אינטימית ולהראות איכפתיות. עשינו זאת כשהיינו ידלים בגן שעשועים, לא נזדקקנו לקורס מנהיגות, ראינו ילד נופל על מגרש המשחקים ופשוט ניגשו ועזרנו לו לקום".
טיפ: נסו להתחבר לעובדים, חפשו מכנה משותף איתם ולמדו להכיר אותם באופן אישי. קיימו פגישות אחד על אחד עם עובדים על בסיס קבוע, שאלו שאלות ספציפיות והתעניינו במצבם.
- שפרו את התרבות במקום העבודה: הזמנו את ד"ר ג'פרי פפר מאוניברסיטת סטנפורד, מומחה בעל שם עולמי בבריאות במקומות עבודה לחלוק איתנו את התובנות שלו בכנס של Great Place To Work. ממחקריו עולה כי המנוף המניע את בריאותם הנפשית של העובדים במקומות עבודה הוא תרבות הארגון. בנאומו המרכזי בכנס שלנו הוא ציין כי "חברות שיוצרות מקומות עבודה נהדרים גם משפרות את הבריאות הפיזית והנפשית של האדם וגם את תוחלת החיים". ד"ר פפר מעריך שסביבות עבודה לא בריאות עולות לחברה סכום מדהים של 130 מיליארד דולר וב-125,000 מקרי מוות מדי שנה.
רוצים למנוע חרדה בעבודה? לזהות ולעקוב אחר רמת הלחץ של העובדים?
יונתן פייטרה
יונתן פייטרה, מייסד Great Place To Work® Israel התחיל את דרכו בעולם השיווק ומילא תפקידים ניהוליים בכירים בחברות גלובליות מובילות כמו קוקה-קולה, נסטלה ויוניליוור. במהלך הקריירה שלו נחשף לתרבויות עבודה מגוונות ומעשירות.
בתקופת הקורונה, כאשר ראה את השינויים המשמעותיים בעולם העבודה, הבין יונתן את הצורך בקידום תרבות ארגונית שתסייע לאנשים לממש את הפוטנציאל שלהם ותעזור לארגונים למקסם את ההון האנושי שלהם. מטרתו היא ליצור סביבת עבודה שמיטיבה עם האנשים והעסקים כאחד. בעקבות תובנה זו, הוא החליט להקים את השלוחה הישראלית של חברת ®Great Place To Work.
יונתן הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות ביזמות, חדשנות וניהול טכנולוגי. הוא מרצה על מנהיגות וניהול, עם דגש על הקשר בין תרבות ארגונית להצלחה עסקית.
